ע"א 1697/11

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לחדירה לפרטיות הכרוכה בהדמיות מחשב של ביתו של ורדי שפורסמו באינטרנט על ידי האדריכל גוטסמן. אושרה הזכות לפרטיות, שהוכרה כזכות חוקתית בישראל, תוך הדגשת שליטתו של הפרט במרחב האישי ובהתפתחותו העצמית. החוק מגדיר הגנת פרטיות וקובע סטנדרט למהי הפרה, המחייב שהמידע המפורסם יהיה מקושר לאדם ספציפי ולא יהיה טריוויאלי. בית המשפט מצא כי הדמיות הפנים של ביתו של ורדי אכן פגעו בפרטיותו שכן אפשרו התרשמות מוחשית מחייו האישיים, למרות היותו אנונימי, בשל ייחודו של הבית שאיפשר את זיהויו. עם זאת, הדמיות של חלקו החיצוני של הבית לא היוו הפרה כזו, שכן הן נראו מרשות הרבים. בית המשפט בחן גם את ההגנות האפשריות לגוטסמן על פי דיני הפרטיות, אך מצא אותן בלתי ישימות, שכן הסכמתו המפורשת של ורדי לפרסום נעדרה. פרסום הדמיות פנים נחשב לפלישה משמעותית, ואדם סביר לא היה רואה בכך דבר של מה בכך. מאחר שורדי נמנע בעקביות מהסכמה, דבר המשקף את דאגתו לפרטיות, קבע בית המשפט כי הפרסום נעדר הצדקה. כתוצאה מכך, פסק הדין אסר על פרסום הדמיות פנים תוך התרת הדמיות חיצוניות, תוך הכרה באיזון בין הכרה אדריכלית לבין הזכות לפרטיות. בית המשפט ויתר על הוצאות בנימוק של הסכמה חלקית לטובתו, תוך שמירה על הבחנה ברורה בין הנראות הציבורית של חזית הבית לבין הפרטיות המוגנת של פנים הבית.