ה"פ 84/04

תקציר

פסק הדין מפרט את הנימוקים לדחיית בקשה בדבר טובת הנאה בגישה למקרקעין. המבקש לא טען לזכות גישה אישית אלא לזכות בשם "קבוצת בני אדם", שאינה קבילה שכן הבת לה העביר את זכויותיו לא צורפה כצד להליך. השופט מסביר כי טובת הנאה היא אישית ואינה עוברת עם העברת זכויות במקרקעין. מכיוון שהזכות מקורה בשימוש האישי במעבר במשך 30 שנה, היא נוצרת על ידי האדם וקשורה אליו, ולא למקרקעין. לכן, זה לא ניתן להעברה. השופט ביקר במקום ומצא כי קיימות דרכי גישה חלופיות לחלקת המבקש, דבר המייתר את ביטול אינטרס ההנאה למיותר ונוח למשיבים. על פי חוק המקרקעין, בית המשפט יכול לבטל או לשנות זכות הנאה עקב אי הפעלה או שינוי נסיבות, ובמקרה זה, קיומם של מסלולים חלופיים הופך את התביעה לחסרת תוקף. השופט מפנה גם לתיק קודם של בית המשפט העליון שבו היה מעורב המבקש, שגם הוא לא הכיר בצורך מוחלט בגישה דרך חלקה 29. אשר על כן, הבקשה נדחית, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.