ת"א 36299-11-17

תקציר

בית משפט השלום בתל אביב ביפו דחה את התביעה שהגישו התובעים, יוסף גרונר, אביבה כהנא, מאיר יעקב כהנא ודוד כהנא, נגד הנתבע, יצחק סלומון, בבקשה לפנותו מנכס מסחרי בעילה של נטישה. התובעים, בעלי הנכס, טענו כי הנתבע, דייר מוגן, נטש את המקום ולא השתמש בו עוד לעסקיו. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם. נקבע כי הנתבע, בשל גילו המתקדם ובריאותו הרופפת, לא התגורר פיזית בנכס בתקופה הרלוונטית. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהוא המשיך לנהל את עסקיו באמצעות בנו, שעבד עמו שנים רבות, תוך שמירה על זיקה כלכלית לנכס המושכר. עדותו של הבן נמצאה אמינה, והצביעה על כך שצמצום הפעילות העסקית נבע ממצבו הרפואי של הנתבע ומהצורך שלו לטפל בו. יתר על כן, בית המשפט לא השתכנע כי לנתבע יש יסוד נפשי של נטישה, שכן הוא התכוון באופן עקבי להפעיל את עסקיו בנכס המושכר ואף המשיך לשלם דמי שכירות. השופט הדגיש כי אין להטיל עליו את האילוצים הרפואיים של הנתבע וכי אין לשלול את זכויותיו כדייר מוגן בשל נסיבות שאינן תלויות בו. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם אם התובעים היו מצליחים להוכיח נטישה, היה מקום להעניק לנתבע סעד צודק בהתחשב בנסיבותיו. התובעים חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 12,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.