רע"א 5258/96

תקציר

במסגרת פסק דין זה, בית המשפט העליון (כב' השופט ת' אור) דן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים. המקרה עסק בתאונה קשה שבה נפגע קטין, ולאחר שהוגשה חוות דעת ראשונית של מומחית בתחום הנוירולוגיה, עתר בא כוחו של המבקש למינוי מומחים נוספים בתחומי נוירולוגיית ילדים, פסיכולוגיית ילדים, נוירופסיכולוגיית ילדים ופסיכיאטריה של ילדים. **ניתוח משפטי:** **1. עיקר הדיון – החובה לשקול מינוי מומחים נוספים ואיזון האינטרסים:** הסוגיה המרכזית העומדת בפני בית המשפט היא האם ובאילו נסיבות יש להעתר לבקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים, גם לאחר שהוגשה חוות דעת ראשונית. בית המשפט מבהיר כי הדבר תלוי בנסיבות המקרה, ובפרט בחומרת הפגיעה וביכולת של המומחה הקיים לכסות את כל ההיבטים הרפואיים הרלוונטיים. **2. החשיבות של מומחיות ייעודית בתחום רפואת ילדים:** נקודה משפטית מהותית שעולה מהפסק היא ההכרה בחשיבותה של מומחיות ייעודית, במיוחד כאשר מדובר במטופלים קטינים. בית המשפט מדגיש כי למרות שד"ר מקליס היא מומחית נוירולוגית, אין היא מומחית בנוירולוגיה לילדים. הכרה זו אינה פוסלת את חוות דעתה, אך היא מהווה עילה לבחינה מחודשת של הצורך בחוות דעת נוספות, שכן "בשל המומחיות הקיימת בשטחי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה לילדים". **3. הכלל שנקבע בע"א 1338/90 שיק נ. מטלון:** בית המשפט מבסס את החלטתו על העקרונות שנקבעו בע"א 1338/90 שיק נ. מטלון, אשר עסק אף הוא במינוי מומחים רפואיים. עיקרון זה, ככל הנראה, מחזק את התפיסה שיש לאפשר בחינה מעמיקה של מצב רפואי, במיוחד כאשר נסיבות המקרה מצדיקות זאת, ושלילת חוות דעת או מינוי מומחה רק על בסיס העובדה שהבקשה הוגשה לאחר שלא הייתה לשביעות רצון הצד המבקש, אינה עומדת במבחן הצדק. **4. עדות המומחה כאינדיקציה למינוי נוסף:** נימוק נוסף אשר מחזק את החלטת בית המשפט הוא האופן שבו ניתן לפרש את עדותה של ד"ר מקליס. בית המשפט מציין כי מעדותה עולה אפשרות שגם היא סברה שיהיה ראוי למנות מומחה בתחום פסיכיאטריה ילדים. פרשנות זו מעניקה משקל נוסף לבקשה, שכן היא אינה רק עמדה של בא כוח המבקש, אלא עשויה לשקף הבנה מקצועית של הצורך בבחינה נוספת. **5. התמודדות עם הטענה של "אין לדבר סוף":** בית המשפט מתייחס לנימוק של בית המשפט המחוזי לפיו "בכל תחום אפשר תמיד למצוא מומחים טובים יותר וחכמים יותר, ואין לדבר סוף". בית המשפט העליון דוחה נימוק זה כאינו מספק להצדקת דחיית הבקשה, ומדגיש כי כאשר נסיבות המקרה מצדיקות זאת (כגון פגיעה קשה בקטין), יש להתגבר על חשש זה ולפעול למניעת עיוות דין. **6. חידוש משפטי (או חיזוק של עקרון קיים):** ניתן לראות בפסק דין זה חיזוק או אף הרחבה של העיקרון לפיו בית המשפט צריך להיות פתוח לבחינה מעמיקה של מומחיות רפואית, ובפרט כאשר מדובר בקטינים שנפגעו באופן קשה. ההדגשה על הצורך במומחיות ייעודית בתחום רפואת ילדים, וההכרה כי עדות המומחה יכולה אף היא להצביע על הצורך בבחינה נוספת, מהווים אדנים חשובים בקביעת מדיניות שיפוטית בנושא מינוי מומחים. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החובה של בתי המשפט לשקול בכובד ראש בקשות למינוי מומחים רפואיים נוספים, במיוחד כאשר מדובר בפגיעות קשות אצל קטינים, וישנן אינדיקציות לצורך במומחיות ייעודית. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי יש למנות מומחה בתחום פסיכיאטריה ילדים, תוך שהוא מנמק זאת בחומרת הפגיעה, הצורך במומחיות ייעודית, והאפשרות שגם חוות הדעת הראשונית תומכת בכך.