רע"א 4789/21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לשתי תביעות נפרדות שהגיש מבקש שפוטר מעבודתו בשנת 2014. התביעה הראשונה, שהוגשה בשנת 2017, טענה לפיטורים ולשון הרע שלא כדין, ונדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בשנת 2019. התביעה השנייה, שהוגשה בשנת 2018, טענה לנזק נפשי שנגרם עקב הפיטורים, ונדחתה על ידי בית משפט השלום בשנת 2021 בשל קיומו של מעשה בית משפט, שכן הסוגיות שהעלתה כבר הוכרעו בתביעה הראשונה. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו, אך בית המשפט המחוזי הורה על דחיית הערעור לאחר שהמבקש לא שילם את האגרה הנדרשת ולא הפקיד ערבות במועד, למרות שניתנו לו מספר ארכות לכך. המבקש ביקש רשות ערעור על דחייה זו, אשר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, בנימוק כי ניתנו למבקש הזדמנויות רבות לספק את המסמכים הדרושים אך לא עשה כן. עוד ציין בית המשפט כי למבקשים כבר היה יומם בבית המשפט וכי טענותיהם בעניין הפטור מאגרות נדונו בעבר ונדחו. ככלל, פסק הדין מדגיש כי זכויותיו של המבקש למשפט הוגן לא נפגעו, ובקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלות עקרוניות משכנעות או חשש לעיוות דין.