תפ"ח 28156-12-12

תקציר

הנאשם, חמד סועאד, הואשם כי רצח בכוונה תחילה את בן דודו, אחמד סועאד, בכך שדקר אותו בליבו בסכין בעקבות ויכוח בנוגע לסוס שבנו של אחמד קשר בסמוך לביתו של חמד וגרם לו מטרד. האירוע התרחש כאשר חמד פתח את השער ושחרר את הסוס. אחמד, אשתו סועאד ובתו חמדה ניגשו לחמד והתלוננו על שחרור הסוס. חמד, שהחזיק סכין, תפס את אחמד, דקר אותו בחזהו השמאלי וגרם למותו. בית המשפט הרשיע את חמד ברצח בכוונה תחילה מעבר לכל ספק סביר, בהתבסס על עדויותיהם של חמדה, סועאד וח'אלד מחמוד סועאד, שראו את חמד דוקר את אחמד. עדויותיהם היו אמינות ותאמו את הראיות הפיזיות, לרבות מיקום כתמי הדם ואופי פצע הדקירה. בנוסף, התנהגותו של חמד לאחר הדקירה, חוסר תגובתו בעת מעצרו והתבטאויותיו הבלתי עקביות תמכו בקביעת אשמתו. בית המשפט דחה את טענתו של חמד לחפותו ואת ניסיונו להעביר את האשמה לבנו של אחמד, נוואף. הראיות לא תמכו בטענה שמדובר ברצח דו-שלבי שביצע נוואף, כפי שנטען על ידי ההגנה. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר היעדר מניע, שכן מעשהו של הנאשם נגרם על ידי המטרד שגרם הסוס. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת ההגנה העצמית של חמד, שכן הוא היה התוקפן ולא עמד בתנאים לטענת הגנה עצמית לגיטימית. לאור ממצאים אלה, הרשיעו השופטים את חמד ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.