ת"א 28316-08-16

תקציר

פסק הדין משרטט את ההליך הדו-שלבי לתביעות הנוגעות למתן חשבונות, תוך הדגשה כי תביעות אלה עשויות לעמוד בפני עצמן, מבלי להיות קשורות לסעד כספי. השלב הראשון מחייב את התובע לקבוע את זכאותו לחשבונות, ולאחר מכן בית המשפט מורה על מתן חשבונות. השלב השני מאפשר לתובע להעלות השגות על החשבונות שסופקו, ומעביר את נטל ההוכחה לנתבע. באשר לאגרת בית המשפט, פסק הדין מבהיר כי עבור תביעות המבקשות סעדים מרובים, יש לשלם את האגרה הגבוהה ביותר מבין הסעדים הנתבעים. במקרה זה ביקשו המשיבים סעדים הצהרתיים וצווי מניעה שונים, וכן העמדת חשבונות ופיצויים כספיים, לרבות פיצויים עונשיים. הסעדים הקשורים לחשבונות ולפיצוי כספי כפופים למבני עמלות שונים. בעוד הראשונים נחשבים לא כספיים ויש להם שכר טרחה קבוע, האחרונים דורשים הערכה משוערת של שווי התביעה, כאשר האגרה מחושבת באחוזים. המבקשים טענו כי המשיבים לא העריכו נכונה את תביעתם כדי להימנע מתשלומי שכר טרחה גבוהים יותר. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המשיבים כי ללא החשבונות הרלוונטיים, לא עלה בידם להעריך במדויק את שווי תביעתם. עוד הדגיש בית המשפט כי תמיד יוכלו המשיבים לתקן את תביעתם ולשלם אגרות נוספות במידת הצורך, לאחר מתן חשבונות. בנוסף, דן פסק הדין בפיצויים עונשיים לפי סעיף 183 לחוק הפטנטים, וציין כי ערכם קשור ישירות לפיצוי המבוקש בגין הפרה. מאחר שסכום הפיצוי טרם ניתן לכימות, סירב בית המשפט להורות לנתבעים לפרט את הפיצויים העונשיים המבוקשים. בסופו של דבר, הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחתה. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.