ע"פ 4505/18

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. עיקר טענותיו של המערער נסובו סביב השתתפותו של השופט בישיבה מקצועית בכנס, נוכחות משותפת בכנס עם עדים פוטנציאליים, והטיה לכאורה של השופט בשל עניינים אישיים שאינם קשורים לתיק, כגון עבירות תנועה וטיפול בפרסומים הקשורים לפרשה. הערעור הלין גם על החלטות פרוצדורליות של השופט. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי טענות המערער אינן מקימות עילה מספקת לפסילה וכי הדרכים המתאימות לטיפול בחששות פרוצדורליים הן בדרכים משפטיות אחרות. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי חלק מהטענות הועלו באיחור, דבר שגם הצדיק את דחייתן. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר להשאיר את התיק על כנה. פסק דין זה מחזק את העיקרון המשפטי לפיו בקשות לפסילה חייבות להתבסס על ראיות משמעותיות למשוא פנים ולא ניתן לבסס אותן על טענות טריוויאליות או מאוחרות.