ת"א 28406/04

תקציר

המוסד לביטוח לאומי תבע פיצויים בגין קצבה ששולמה לאלמנתו של עובד זר שנפטר, וסילי מקושבה, ממספר נתבעים האחראים לכאורה למותו בתאונת עבודה. הנתבעים כללו את המעסיק, בעליו, מנהל העבודה באתר, עובד נוסף, המועצה האזורית שהזמינה את העבודות, שתי חברות הנדסה ועובדיהן וקופת הביטוח (קרנית). הסוגיה המרכזית הייתה קביעת נסיבות התאונה והאם היא מהווה "תאונת דרכים". בית המשפט מצא כי המנוח מת כאשר תעלה שהכין קרסה עליו. מהראיות עולה כי הנתבעים לא הקפידו על תקנות הבטיחות, ורשלנותם גרמה לתאונה. עם זאת, לא הוכח כי פעולת מחפרון תרמה לקריסה, ולכן התאונה לא נחשבה ל"תאונת דרכים". בית המשפט הטיל את האחריות כדלקמן: נטע ובעליה ניסים (50%), המעסיק עתיד (15%), מנהל העבודה באתר לוי (15%), העובד דמיטרי (5%), חברת ההנדסה תהל ועובדיה סנטו (15%), המועצה (15%) והמהנדס ברז'יק (0%). בית המשפט פסק גם על רשלנותו התורמת של המנוח, ולא מצא סיבה לייחס לו כל בעיה. באשר לגובה הנזק, קיבל בית המשפט את שכרה של האלמנה כפי שהוסכם בין הצדדים. בגין הפסדי השתכרות, חישב בית המשפט את פוטנציאל ההשתכרות של המנוח בהתבסס על כלל השנים האבודות, והעריך את צריכתו החודשית ב-500 דולר ואת החיסכון הפוטנציאלי ב-500 דולר. סך הפיצויים בגין שנים אבודות עמד על 60,973 דולר, אובדן שירותי הבעל על על 20,000 ש"ח, כאב וסבל 135,000 ש"ח והוצאות קבורה 12,000 ש"ח. בניכוי חלקו של המעסיק עמד סך הפיצויים על 349,258 שקל. למל"ל נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין מכל הנתבעים, שחושבו בשיעור של 80% משכר הטרחה המינימלי שקבעה לשכת עורכי הדין. כמו כן הם נדרשו לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של ברז'יק וקרנית ושכר טרחת עורך דין, בסך 20 אלף שקל כל אחד, בשל איחור בהגשת התביעה על ידי המל"ל. בסופו של דבר הורה בית המשפט לנאשמים 2 ו-3 (נטע ונסים) לשלם למל"ל 174,629 ש"ח, לנאשם 4 (לוי) 52,389 ש"ח, לנאשם 5 (דמיטרי) 17,462 ש"ח, לנאשם 6 (המועצה) 52,389 ש"ח ולנאשמים 8 ו-9 (תה"ל וסנטו) 52,389 ש"ח, כולם סכומים כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.