רע"א 3888/04

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם יש להשתמש בפקודת ביזיון בית המשפט כדי לאכוף ציות לפסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 1.4.93, בנוגע לסכסוך רכושי בין האחים שרבט לבין האחים שרבט חברה לבניין בע"מ. מלכיאל שרבט ביקש גילוי מסמכי החברה לצורך הערכת שווי נכסים, בהתאם לפסק דין פשרה שלא כובד על ידי אחיו והחברה. למרות צווי בית משפט חוזרים ונשנים ומינויים של מומחים, המסמכים לא נחשפו, מה שהוביל לערעורים רבים ולבקשה להליכי ביזיון. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב בכך שהעלימו מסמכים. למרות שבית המשפט הכיר בעילה של ביזיון, הוא הציע להשתמש בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת סנקציות פרוצדורליות כמו דחיית תביעות, כסעד פחות חמור. עם זאת, הצעתו של בית המשפט לא הייתה מעשית, שכן המחלוקת הייתה ספציפית לאכיפת פסק דין ולא להתדיינות משפטית מתמשכת. מלכיאל טען כי הפעלת פקודת הביזיון מוצדקת נוכח אי הציות החמור והמתמשך, וטען כי התקנה אינה מספיקה להפרת פסק דין ברורה. בסופו של דבר, קבעה השופטת ארבל, בתמיכת המשנה לנשיאה א' מזא"ה והשופטת א' פרוקצ'יה, כי הליכי ביזיון בית המשפט אכן ראויים בשל הנסיבות החריגות, והדגישה את הצורך באכיפה אפקטיבית לשם קיום סמכות שיפוטית והרתעה מפני הפרות עתידיות. לאחר מכן הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת אמצעי אכיפה ספציפיים לפי פקודת הביזיון, תוך הטלת הוצאות על המשיבים.