עמ"ת 20426-10-24

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעורים על תנאי מעצרו של המערער, המואשם בעבירות אלימות כלפי בת זוגו. הערעורים מוגשים הן על ידי המערערת, המבקשת להקל בתנאים, והן על ידי המבקשת (ככל הנראה המדינה), המבקשת להחמירם. הרקע לתיק כולל כתב אישום נגד המערער בגין מעשי אלימות רבים כלפי בת זוגו, לרבות אגרופים, דחיפות ואיומים. בית משפט השלום קבע תחילה תנאי מעצר בית למערער. עם זאת, בעקבות תסקיר שלילי של שירות המבחן על חוסר שיתוף פעולה מצד המערער, גישתו התוקפנית והסיכון הגבוה להישנות האלימות, ביקש המבקש לשנות את התנאים. בית משפט השלום, תוך הכרה בחששות, החליט שלא להטיל פיקוח אלקטרוני אך פסל את אחד המפקחים והגדיל את הפיקדון הכספי. הן המערער והן המבקש ערערו לבית המשפט העליון. המערער טען כי יש להותיר את התנאים הנוכחיים בעינם, בעוד המבקש מבקש מעצר מלא. בית המשפט העליון, לאחר ששקל את הנסיבות, החליט להתערב בהחלטת בית משפט השלום. בית המשפט קבע כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות שינוי, לרבות תסקיר שירות המבחן, התנהגותו הבלתי משתפת פעולה והתוקפנית של המערער והסכנה הנשקפת ממנו. בית המשפט הדגיש את הצורך בזהירות במקרים של אלימות במשפחה. אולם, מאחר שהמערער סירב לפיקוח אלקטרוני, לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא להורות על מעצר מלא. הכרעת הדין הדגישה את חשיבות נקיטת אמצעי הזהירות במקרים של אלימות במשפחה והדגישה כי הנסיבות החריגות מצדיקות שינוי בתנאי מעצרו של המערער. משכך, נדחה ערעורו של המערער, וערעורו של המבקש התקבל, דבר שהביא למעצרו של המערער עד תום ההליכים, אלא אם כן יסכים לפיקוח אלקטרוני.