פש"ר 1246/07

תקציר

על בית המשפט להחליט האם לכלל, מקבלת הלוואה, יש משכון תקף, זכות קיזוז או זכות שעבוד על כספי הפוליסה שברשותה. השאלה הראשונה נוגעת לטיבו של רכושו של החייב המוחזק בידי כלל. הנאמן טוען כי הכספים אינם נכסים מוחשיים ולא ניתן לראות בהם משכון פיקדון, ואילו כלל טוענת כי הסכם ההלוואה מהווה בטוחה כהגדרתה בחוק השעבוד. בית המשפט מסכים עם הנאמן וקובע כי הכספים אינם רכושו של החייב אלא זכויות חוזיות לקבלת כספים, ולכן המשכון של כלל אינו תקף כנגד נושים אחרים ללא רישום. השאלה השנייה נוגעת לזכותה של כלל לקזז את החוב כנגד קרנות הפוליסה. בית המשפט פוסק לטובתה של כלל, בקובעו כי קיומו של אשראי הדדי בין כלל לבין החייב, שכן ההלוואה ניתנה על בסיס יתרת הפוליסה, מקנה זכות קיזוז לפי סעיף 74 לפקודה. לפיכך, הניכוי של כלל מהפוליסה היה חוקי. השאלה השלישית נוגעת לזכות השעבוד הנטענת של כלל על כספי הפוליסה. בית המשפט מביע ספק לגבי עצם קיומה של זכות כזו, שכן מהספרות האקדמית וממקרים קודמים עולה כי זכות שעבוד חלה רק על קניין מוחשי. יתר על כן, גם אם הייתה קיימת זכות כזו, אין בה כדי להצדיק מימוש חד-צדדי של הכספים על ידי כלל. לפיכך, בעוד כלל מימשה כדין את זכות הקיזוז שלה, היה עליה לתאם זאת עם הנאמן, ואם יוכח נזק כלשהו לקרן כינוס הנכסים, כלל עשויה להידרש לשפותה.