בר"ע 38977-09-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעה בסכסוך עבודה בין מועמד שהועסק על ידי המשיבים בין יולי 2000 לספטמבר 2006. המבקש תבע תחילה פיצויי פיטורים, אך בהמשך תיקן את תביעתו כך שיכלול פיצוי בגין עוגמת נפש עקב פיטורים שלא כדין. רשם בתי המשפט החליט כי המבקש יכול לתקן את תביעתו, אך לא כלל תוספת של חברה לעניין זכאותו של המבקש לפיצוי בגין עוגמת נפש. לאחר מכן ניסו המבקשים לצרף את החברה, אך בקשתם נדחתה מסיבות פרוצדורליות והעובדה שלא הוגשה במסגרת הזמן הנדרשת. גם בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה זו נדחתה. בית המשפט קבע כי טעות פשוטה בספירת הימים להגשת ערעור אינה נסיבה מיוחדת שכן מדובר בטעות שניתן היה לגלות בבדיקה שגרתית. גם העובדה שהמבקש ניהל משא ומתן עם המשיבים, שלא צלח, אינה מהווה מצג שווא של המשיבים. כמו כן, השופט ציין כי המבקש עדיין יכול לערער על ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. המבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.