בש"פ 1084/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בדבר שלילת רישיון הנהיגה של המבקש. השלילה הראשונית נבעה מתאונה שגרם המבקש, שהובילה למותו של הקורבן. למבקש היו מספר פסילות מנהליות, בסך הכל כ-120 יום, בטרם הוחזר לו רישיונו. המשיב ביקש ארכה נוספת וביטול סופי עד תום ההליכים נגד המבקש, אשר בית המשפט נעתר. המבקש ערער על החלטה זו פעמיים, תחילה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בבקשה זו למתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. המבקש טען כי בקשת המשיב להארכת הפסילה המנהלית אינה חוקית, שכן היא הוגשה לאחר תום התקופה, כי בקשת הביטול עד תום ההליכים מתעכבת, וכי פסק הדין עליו ביססו בתי המשפט את החלטותיהם אינו תקף לאחר תיקון לפקודת התעבורה משנת 2007. משכך, טען המשיב כי הבקשה לא עוררה שאלות משפטיות מעבר לעניינו האישי של המבקש וכי לא היו נסיבות חריגות המצדיקות ערעור נוסף. עוד נטען, כי טענות המבקש אינן מבוססות. פסק הדין דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש, וקבע כי אין מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים גלגול שלישי של ערעור. עוד הודגש בהחלטה, כי לא עלה בידי המבקש להפריך את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הכרוכה בעניינו וכי לא חל שיהוי מופרז בבקשות המשיב. לבסוף, נקבע בפסק הדין כי טענות המבקש ביחס לפרשנות פקודת התעבורה אינן מבוססות. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.