ת"א 9866-02-13

תקציר

במרכז התביעה עומדת כתבה חדשותית שפרסמו הנתבעים, לרבות תמונות מחתונת התובע. התובע טוען כי בכתבה, יחד עם תמונות החתונה המשובצות, משתמעת משמעות העלולה לפגוע בשמו הטוב ולפגוע בפרטיותו, שכן נעשה שימוש בתמונות ללא הסכמתו. הוא גם טוען לבעלות על זכויות יוצרים בצילומי החתונה ומאשים את הנתבעים ברשלנות. מנגד, הנתבעים מכחישים טענות אלה וטוענים כי מאמרם אינו מהווה לשון הרע, וכי השימוש שלהם בתמונות נופל בגדר "שימוש מותר" לפי דיני זכויות יוצרים. כמו כן, הם טוענים להגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. בית המשפט בחן את הטענות ומצא כי כתבת הנתבעים, אשר התייחסה לסוגיה הנפוצה של החזקת נשק בלתי חוקי במגזר הבדואי, מהווה לשון הרע שכן היא משפילה ומבזה את אביה של התובעת שנראה בתמונות החתונה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים להגנת "האמת בפרסום", שכן הם עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בכך שהוכיחו כי היריות שנשמעו בסרטון נורו ככל הנראה לעבר מקום החתונה. באשר לטענה לפגיעה בפרטיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הופעתה של התובעת בתמונות הייתה מינימלית, והחתונה נערכה במקום ציבורי ללא אמצעי אבטחה, ולכן לא ניתן לראות בה כמתקיימת בנחלתה הפרטית של התובעת. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו לבעלות על זכויות יוצרים בצילומי החתונה. יתר על כן, השופט דן בעוולת הרשלנות, אך הגיע למסקנה כי שני היסודות המהותיים של נזק וסיבתיות אינם מתקיימים במקרה זה. בנוסף, הפנה השופט לפסקי דין קודמים שהצביעו על כך שכאשר פרסום מוגן לפי חוק איסור לשון הרע, לא סביר שבתי המשפט יאפשרו לעקוף הוראות אלה באמצעות הכרה בתביעת נזיקין נפרדת. בסופו של דבר, דחתה השופטת את התביעה, וקבעה כי פעולות הנתבעים לא פגעו בזכויות התובע, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.