ע"ע 1182/00

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בין מודד מוסמך, עזות, לבין עובדו לשעבר, עטיה, מודד מקצועי, בעקבות עזיבתו של עטיה את העסקתו של אזוט ולאחר מכן את עבודתו אצל אחד מלקוחותיו של אזוט, מהוד. אזוט תבעה את עטיה וביקשה צו מניעה שיאסור על עטיה לעבוד אצל מאהוד ופיצוי כספי על נזקים לכאורה. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של עזות, והוביל אותו לערער על ההחלטה. בתוך כך, עטיה ערער גם על החלטת בית המשפט בעניין גובה ההוצאות שנפסקו לו. הסוגיות המרכזיות היו האם עטיה הפר את חובת האמונים שלו כלפי אזות, את זכויותיה הקנייניות של אזות, ואת תחולת דיני העבודה על התחרות ותום הלב. בית המשפט פירט את עובדות המקרה, תוך שימת דגש על מיומנותו ומקצועיותו של עטיה, ועל היעדר סודות מסחריים או סעיפים מגבילים בחוזה שלו עם אזות. נפסק כי מעשיו של עטיה אינם מהווים הפרת חובה או הפרה של כל דין, שכן הייתה לו כל זכות להיערך לעתידו לאחר סיום החוזה לתקופה קצובה. יתר על כן, אזוט לא הצליח להוכיח כי עטיה גרם להפרת חוזה בינו לבין מחמוד, וזכויותיו הקנייניות לא הצדיקו את הגבלת חופש העיסוק של עטיה. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, דחה את טענותיה של עזות ולא מצא עילה להתערב בהוצאות שנפסקו לאתיה. שני הערעורים נדחו, וכל צד יישא בהוצאותיו.