ע"פ 7202/04

תקציר

לאחר עיון בחומר הראיות, נמצא המערער אשם בשני סעיפים של סחר בסמים ובסעיף אחד של הפרת צו בית משפט ונידון לשלוש שנות מאסר. ההגנה העלתה שלוש טענות: היה על בית משפט קמא לחזור בו, היעדר הנמקה בהכרעת הדין להרשעה בהפרת צו דין לא היה מספק, והעונש היה חמור מדי. השופטת הדגישה כי בקשותיו של המערער לביטול הדיון בבית משפט קמא נבעו מאי שביעות רצונו מהחלטותיו הפרוצדורליות ומחוסר נכונותו לקבל את חבר המושבעים, שאינו מהווה עילה מוצדקת לפסילה. גם טענתה העיקרית של ההגנה, לפיה היה על בית המשפט לפסול את עצמו משום שהמערער העליב בעבר את השופט קמא בתיק אחר, נדחתה. השופטת הסבירה כי בעל דין אינו יכול לבחור שופט מטעמים פסולים, וטענת המערער לא הוצגה במהלך המשפט ולא התבססה על נימוקים תקפים. באשר להיעדר הנמקה בפסק הדין, הודתה השופטת כי החוק הישראלי מחייב את בתי המשפט לנמק את החלטותיהם. עם זאת, היקף ההסבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. מאחר שהרשעתו של המערער בהפרת צו בית המשפט הייתה מוצדקת, וההגנה לא הציגה נגדה טיעונים משכנעים, היעדר הנמקה מפורטת בפסק הדין לא היווה עיוות דין במקרה זה. השופט דחה גם את הטענה כי העונש חמור יתר על המידה, בהתחשב באופי העבירות, בהרשעותיו הקודמות הרבות של המערער ובצורך בהרתעה. השופט הנדל הציע לדחות את הערעור, הצעה עליה הסכימו השופטים ר' יפה-כץ וי' אלון. ההחלטה ניתנה בנוכחות הצדדים ומהווה את פסק הדין בתיק.