ת"א 5886-07-13

תקציר

רשות מקרקעי ישראל מנהלת את אדמות המדינה, לרבות קרקעות רשות הפיתוח. רשות הפיתוח הגישה תביעה נגד הנתבעים לפנותם מהקרקע בה הם תופסים כיום, שבבעלות הרשות. הנתבעים הם קרובי משפחה של סאלח גרבוע ובבעלותם נכס במקרקעין הכולל יחידת דיור ומסעדה. בעבר הייתה על הקרקע דירת מגורים נוספת שהושכרה לדייר מוגן, אנשאסי עבד א-סלאם. התובע הגיש שלוש תביעות פינוי בעבר, בשנים 1960, 1980 ו-2006, אך אף אחת מהן לא הסתיימה בפינוי. לטענת התובעת, הנתבעים פלשו למקרקעין ללא היתר ובנו תוספות לדירה המקורית ללא הסכמה. מנגד, טוענים הנתבעים כי הם מחזיקים במקרקעין בידיעתו ובהסכמתו של התובע מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת ויש לראות בהם היתר בלתי חוזר להשתמש בקרקע או לחילופין דיירים מוגנים. עוד נטען, כי איחור התובע בהגשת התביעה הנוכחית ותקופת ההתיישנות צריכים להביא לדחיית התביעה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, קיבל את תביעתם והורה על פינוי הנתבעים מהמקרקעין בתוך 100 ימים. השופט קבע כי לנתבעים לא היו זכויות מוגנות בנכס וכי כל היתר מכללא לתפוס את הקרקע בטל עם הגשת התביעה הנוכחית. עוד קבעה השופטת כי האינטרס הציבורי בשמירה על רכוש הציבור עולה על כל תועלת שהנאשמים עשויים להפיק מחוסר המעש של הרשויות. יתר על כן, כל פיצוי בגין פינוי הנתבעים יצטרך להיקבע במשפט נפרד. התובעת קיבלה רשות לפצל את סעדיה, והנתבעים חויבו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.