בצה"מ 23765-12-23

תקציר

עניינה של החלטת בית המשפט בחוקיותו של צו הריסה מנהלי שהוציאה יחידת האכיפה הארצית למבקש, שהוא הדייר בחלקת קרקע. הצו הוצא בעקבות עבודות בנייה שבוצעו בקרקע ללא ההיתרים הנדרשים. העותר טען כי יש לבטל את הצו מכמה טעמים. ראשית, היא טענה כי הצו הוצא על ידי מי שאין לו סמכות לכך, שכן לא ניתן להאציל את סמכותו של מנהל יחידת האכיפה הארצית למפקח מיוחד. השופט דחה טענה זו וקבע כי האצלת הסמכות למתן הצו היא כדין, בהתבסס על הסעיפים הרלוונטיים בחוק התכנון והבנייה, וכי למפקח המיוחד שחתם על הצו הייתה הסמכות הנדרשת. שנית, העותרת טענה כי הפעלת סמכותה על ידי המשיבה הייתה פגומה, שכן היא לא מילאה אחר הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לנטילת סמכויות מוועדת התכנון המקומית. השופט חלק על כך, וציין כי למשיב יש סמכות עצמאית להוציא את הצו מבלי להוציאה תחילה מהוועדה. שלישית, העותר טען לאכיפה בררנית, וקבע כי המשיב לא נקט בצעדים דומים נגד מבנים בלתי חוקיים אחרים באזור. השופט קבע כי העותר לא הביא ראיות מספיקות למקרים דומים להוכחת טענה זו וכי המשיב זכאי לחזקת תקינות מינהלית. לבסוף, טען העותר לאי סדרים בהליך ההיוועצות שקדם למתן הצו, אך השופט לא מצא טעם גם בטענה זו. מאחר שאף אחת מטענות העותר לא צלחה, נדחתה הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, והצו הארעי המעכב את ביצועו בוטל. הוצאות נפסקו למשיב.