רע"א 16746-11-24

תקציר

עניינה של התביעה בבקשה לפסול שופט לאחר שבית המשפט המחוזי נתן פסק דין לרעת המבקשים, שהתנגדותם לאחר מכן נובעת מתפיסה של הטיה שיפוטית. בתחילה עסק בית המשפט בהתנגדות לשופט, והתמקד בעיקר בטענה כי החלטתו הקודמת של שופט המחוזי, שאישרה את פסיקת בית משפט השלום, הובילה לאמונה של משוא פנים. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטות כאלה, המבוססות על מסגרות משפטיות קיימות, אינן מצביעות מטבען על משוא פנים או מניחות בסיס לפסילה. בהסתמך על תקדימים משפטיים שונים, קובע פסק הדין כי אין די בשאלות משפטיות דומות כדי לפגוע משפטית במשוא פנים של שופט. גם אם המועמדים נתפסו באופן סובייקטיבי כמוטה, התרשמות אישית כזו אינה מצדיקה פסילה על פי אמות המידה המשפטיות הנוכחיות. לאחר בחינה מעמיקה לא מצא בית המשפט כל אינדיקציה ממשית להטיה או לחוות דעת "נעולות" של בית המשפט המחוזי, ובכך דחה את בקשת רשות הערעור בעניין פסילת שופט. יתר על כן, המבקשים ביקשו רשות ערעור "בגלגול שלישי", אך זו נדחתה מאחר שהסוגיות לא חרגו מהאינטרסים האישיים המעורבים ולא הציבו שאלות משפטיות מהותיות המחייבות ערעור. משכך, נדחתה הבקשה, יחד עם הבקשות הנלוות, והמבקשים חויבו לשלם הוצאות מדינה מופחתות בשל מצוקתם הכלכלית. השופט אלכס שטיין נתן החלטה זו ב-25 בנובמבר 2024.