ת"א 36427-11-11

תקציר

התובע תבע את הנתבעים לפירעון שתי הלוואות בסך כולל של 100,000$ המובטחות בשיק. הנתבעים טענו כי ניתנה הלוואה אחת בלבד, שרובה נפרעה, וכי השיק ניתן ללא אישור הנתבע הראשון, שחתם עליו "מצידו". בית המשפט קבע כי גרסת התובע לעובדות עדיפה, וכי הוא נתן שתי הלוואות לנתבע השני. ההלוואה הראשונה, משנת 2006, הובטחה כראוי בהסכם כתוב, והתובע זכאי לפרוע את ההלוואה בסך 209,900 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת בקשת ההוצאה לפועל. באשר להלוואה השנייה משנת 2009, מצא בית המשפט כי התשלומים ששילמה הנתבעת השנייה היו בגין הלוואה זו, ועל כן יתרת הסכום שחבה הנתבעת השנייה לתובע הינה 33,630 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 17.1.2011. בפנייה לשיק מצא בית המשפט כי התובע הוא מחזיק בתום לב ולכן מחזיק ראוי בשיק, למרות טענות הנתבע הראשון. הנתבע הראשון חתם על השיק ומסר אותו לנתבע השני, אשר נתן אותו לתובע כבטוחה להלוואה לשנת 2006. בית המשפט קבע כי מעמדו של התובע כמחזיק בתום לב גובר על טענות הנתבע כי השיק ניתן ללא אישור. לפיכך חויבו הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 209,900 ₪ בתוספת ריבית והוצאות משפט. הנתבע השני חויב לשלם לתובע 33,630 ₪ בתוספת ריבית, ועוד 5,000 ₪ כהוצאות משפט.