ע"א 6435/21

תקציר

במקרה דנן, הערעורים שהוגשו נדחו. הסוגיה העיקרית נסובה סביב תקופת הפיצוי והסכום שנפסק למערערת, האחים ברזילי, בגין אי מסירת חנויות חלופיות בשל החזקתם של האחים ג'ומעה. על בית משפט קמא הוטל לקבוע את לוח הזמנים ואת גובה הפיצוי, תוך שהוא מבסס את החלטתו במידה רבה על ראיות זמינות אשר נעדרו תמיכה נוספת בהליך המשלים. למרות טענותיהם של האחים ברזילי משנת 2009 בדבר התערבותם של האחים ג'ומעה, קבע בית המשפט קמא, בתמיכת ערכאת הערעור, כי תקופת הפיצוי תחל מיום 7.12.2010, מועד הגשת התביעה המקורית, ולא ממועד מוקדם יותר בינואר 2010. הטענה כי האחים ברזילי מוכנים לאכלס את החנויות רק כמוצא אחרון תמכה בעיתוי זה. טענת העירייה כי המערערת לא הוכיחה את משך הזמן המדויק שבו יש לשלם פיצוי נדחתה, כאשר בית המשפט מצטט פסיקה קודמת שקבעה כי המערערת מנעה גישה לחנויות בשל מעשיהם של האחים ג'ומעה. הפיצוי שנפסק נבחן לשלמותו, כאשר בית המשפט מצא פגמים בראיות המערערת, במיוחד בחוות הדעת של רו"ח ספיר, אשר נמצאו בלתי אמינות בשל היעדר נתונים רלוונטיים ואי התאמות בדיווח הכספי. חוות הדעת המעודכנת לא התייחסה להבחנות הנדרשות בין תנאי השוק הישנים והחדשים לבין הרווחים הצפויים מהחנויות החלופיות, אשר תרמו לדחיית מלוא הפיצוי הנתבע. גם ניסיונות להציג מסמכי מס הכנסה חדשים בשלב הערעור נדחו, שכן הם לא עמדו במבחנים פרוצדורליים לראיות חדשות והעלו ספקות לגבי גישתו של המומחה לרשומות פיננסיות רלוונטיות במהלך הכנת חוות הדעת הראשונית שלו. בסופו של דבר, הפיצוי נפסק על סמך נתונים זמינים והותאם לליקויים, כאשר הערכתו של בית משפט קמא נקבעה כהוגנת ואינה מצדיקה התערבות. בכך תמכה ערכאת הערעור בהחלטתו של בית משפט קמא בעניין הפיצויים, תוך דחיית כל הטענות הנלוות, ואישרה כי על שני הצדדים לשאת בהוצאותיהם המשפטיות.