ע"פ 2715/15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות בבן משפחה. המערער במקרה זה תקף את אשתו לאחר שביקשה פרידה. התקיפה הייתה מתוכננת, והמערער ארב לאשתו במקום עבודתה והכה אותה קשות תוך שהוא לובש תחפושת. האישה נמלטה והמערער נתפס על ידי שכן. המערער איים על אשתו גם לאחר שנתפס. בסופו של דבר נגזרו עליו 4 שנות מאסר, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 35 אלף שקל לאישה. המערער ערער על חומרת העונש, וטען כי היה מקום להתחשב יתר במצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה. המדינה התנגדה לכך, תוך הדגשת אופיו המחושב של הפיגוע. ערכאת הערעור קבעה כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה מאוזן, בהתחשב בכל הגורמים הרלוונטיים, לרבות מצבו הנפשי של המערער, והיה בטווח העונשים הסבירים במקרים אלה. בית המשפט ציין גם את חומרתן הרבה של עבירות האלימות בתוך התא המשפחתי, ואת הצורך בהרתעה. בית המשפט לערעורים הוסיף וקבע כי סכום הפיצוי סביר, אך הורה כי יש לחלקו ל-12 תשלומים חודשיים בהתאם למצבו הנפשי של המערער ולעמדת המדינה בנושא.