ת"א 92-08-16

תקציר

השופטת קיבלה את בקשת התובע כי הנתבע יפקיד ערבות בסך 60,000 ₪ לכיסוי הוצאות התובע בהליך. ההחלטה התקבלה על סמך מספר שיקולים. ראשית, השופט מצא כי סיכויי ההצלחה של התביעה נמוכים. טענת הנתבע לזכות דיירות מוגנת בנכס הייתה בעייתית, מה גם שאותה טענה נדחתה בעבר גם בפני אמו של הנתבע, שגם היא לא הבהירה כיצד הנתבע רכש זכויות עצמאיות בנכס. כמו כן, השופטת הביעה ספק לגבי עצם קיומו של הנכס, שלטענת התובעת כבר לא היה נגיש בשל הקמת הרכבת הקלה, עובדה שהנתבעת לא ערערה עליה. אי גילוי כתובת מגוריו על ידי הנתבע ואי תשלום הוצאות משפט קודמות שנפסקו לתובע שקלו אף הם לטובת בקשת התובע. השופטת הדגישה את הצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הזכות להחזר הוצאות, ובמקרה זה הורתה לנתבעת להעמיד את הערבות עד למועד שנקבע. אם הערבות לא תופקד, התביעה תימחק. ההחלטה התקבלה לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתשובה, ובהתחשב בדינים החלים ובפסיקה קודמת.