פש"ר 33750-07-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המגולמים בה: **נושא ההחלטה:** הבקשה למינוי נאמן לביצוע הסדר לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980, כאשר המועמד שהוצע על ידי החייבת אינו נמנה על רשימת המנהלים המיוחדים שמנהל כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר). **השאלה המרכזית:** האם יש לאפשר מינוי נאמן לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, כאשר המועמד הוצע על ידי החייבת ואינו נמנה על רשימת המנהלים המיוחדים של הכנ"ר? **עמדת הכנ"ר:** התנגדות לבקשה. לטענתו, תפקידו של הנאמן הוא לאזן בין האינטרסים של הנושים והחייבים, ולשם כך עליו להיות גורם אובייקטיבי. עצם העובדה שהחייבת הציעה את הנאמן יוצרת זיקה הפוסלת אותו. בנוסף, הכנ"ר טוען כי יש למנות נאמן מתוך רשימת המנהלים המיוחדים המנוהלת על ידו. **עמדת החייבת:** טענה כי אין זיקה בין החייבת לעו"ד תומר רבינוביץ (המוצע), וכי הצעתו נובעת מניסיונו הרב. לפיכך, אין ניגוד עניינים. **החלטת בית המשפט:** דחיית הבקשה. ההחלטה מתבססת על שני נימוקים עיקריים: 1. **הנאמן המוצע אינו נמנה על רשימת המנהלים המיוחדים של הכנ"ר.** 2. **ההחלטה מתייחסת לעקרונות הזיקה שבין מציע הנאמן לנאמן עצמו, תוך בחינת השינויים המשפטיים הצפויים עם כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, לתוקף.** **ניתוח משפטי מעמיק:** **א. עניין הזיקה בין החייבת לנאמן המוצע:** * **העקרון המשפטי:** בית המשפט קובע כי עמדת הכנ"ר, לפיה עצם הצעת הנאמן על ידי צד להליך יוצרת זיקה הפוסלת אותו, מקובלת עליו באופן עקרוני. עם זאת, בית המשפט אינו מקבל את עמדת הכנ"ר לפיה הזיקה שכזו **פוסלת באופן גורף** את המועמד. * **חידוש ופיתוח משפטי:** בית המשפט מסביר כי הדבר אינו חד משמעי ודרוש איזון בין האינטרסים השונים. הוא מסתמך על שתי הוראות חוק חדשות יחסית: * **פקודת פשיטת הרגל, תקנה 28 לתקנות פשיטת רגל, תשמ"ה-1985:** קובעת במפורש כי "מגיש הצעת פשרה רשאי להציע אדם כנאמן לביצועה". הדגש הוא על "הסדר" המבוסס על הסכמה, שבו יש מקום לתת משקל לאינטרס הצדדים להציע מועמד אהוד עליהם, גם אם נוצרת זיקה. * **חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018:** בית המשפט מצביע על הבחנה שעורך החוק החדש בין הסדרים לגבי חברות (שם מותר להציע מועמדים מתוך רשימה) לבין הסדרים לגבי יחידים (שם ההחלטה נתונה לממונה בלבד, ללא הוראה המאפשרת הצגת מועמדים). הטעם לכך, לפי דברי ההסבר להצעת החוק, הוא הצורך באובייקטיביות של בעל התפקיד, במיוחד כאשר מדובר ביחיד. * **הבחנה חשובה:** בית המשפט מבהיר כי עמדתו היא שונה לגבי הליכים שאינם מבוססים על הסכמה (כמו מינוי בעלי תפקידים להכרעה בתביעות חוב), שם הזיקה הנובעת מהצעה על ידי צד להליך אכן מצדיקה פסילה בשל חשש לניגוד עניינים. לעומת זאת, בהליך של הסדר לפי סעיף 19א, המבוסס על הסכמה, החשש מפני ניגוד עניינים פחות משמעותי, והתקנה הקיימת נותנת משקל להצעת החייב. * **פסיקה רלוונטית:** בית המשפט מתייחס לפסיקה שקבעה כי אין לפסול בעל תפקיד "אך ורק מן הטעם שהוצע על ידי אחד הצדדים", אך מבחין בין מקרים שונים, כפי שהובהר לעיל. **ב. עניין מינוי נאמן מחוץ לרשימת המנהלים המיוחדים של הכנ"ר:** * **העקרון המשפטי:** בית המשפט מקבל את עמדת הכנ"ר, כי יש לתת משקל מכריע לעובדה שהנאמן המוצע אינו נמנה על רשימת המנהלים המיוחדים שמנהל הכנ"ר. * **הנימוק המשפטי:** * **סמכות מנהלית של הכנ"ר:** רשימת המנהלים המיוחדים אינה מוסדרת בחקיקה ראשית, אלא היא פרי סמכותו המנהלית של הכנ"ר, המגבש סטנדרטים ובקרה על בעלי תפקידים המופקדים על בחינת מצבת נכסי החייב וטובת הנושים (בהתאם לסעיף 23 לפקודה). * **עקיבה אחר החקיקה החדשה:** בית המשפט מצביע על כך שגם חוק חדלות פירעון (סעיף 37) מתייחס ליצירת "רשימת נאמנים" בהתאם לקריטריונים שייקבעו. דרישת הכנ"ר שגם נאמנים לביצוע הסדרים ימונו מתוך הרשימה, נראית סבירה ומתיישבת עם המגמה בחקיקה החדשה. * **אימוץ גישה של תקינה ואיכות:** בית המשפט רואה בדרישה זו גישה לגיטימית של הכנ"ר להבטחת איכות ובקרה על בעלי התפקידים, גם בהליכים לפי סעיף 19א. * **חידוש משפטי:** ההחלטה מבטאת גישה הדוגלת בתקינה ובפיקוח על בעלי תפקידים בהליכי פשיטת רגל. היא מאמצת את תפקידו של הכנ"ר לא רק כ"נציג הנושים" אלא גם כגורם המבטיח סטנדרטים מקצועיים ואיכותיים של בעלי התפקידים, גם כאשר הם אינם נתונים תחת פיקוח ישיר בשגרת ההליך (כמו בהסדר). **סיכום ומשמעות ההחלטה:** ההחלטה מבחינה בין שני מקרים עיקריים: 1. **הצעת נאמן על ידי צד להליך:** בהליכים של הסדר לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, המבוססים על הסכמה, אין לפסול מועמד **אך ורק** בשל כך שהוצע על ידי החייבת, כל עוד אין חשש ממשי לניגוד עניינים. הדבר נובע מהוראת תקנה 28 ומהאיזון בין האינטרסים השונים. 2. **מינוי נאמן מחוץ לרשימת הכנ"ר:** לעומת זאת, כאשר מדובר במועמד שאינו נמנה על רשימת המנהלים המיוחדים של הכנ"ר, בית המשפט מוכן לקבל את עמדת הכנ"ר ולדחות את הבקשה. גישה זו נובעת מסמכותו המנהלית של הכנ"ר לקבוע סטנדרטים, ומהתאמה למגמות בחקיקה חדשה (חוק חדלות פירעון) המדגישה את חשיבות האובייקטיביות והפיקוח על בעלי התפקידים. ההחלטה מציגה הבנה מורכבת של דיני פשיטת הרגל, תוך איזון בין הרצון להגיע להסדרים מוסכמים, לבין הצורך באובייקטיביות, מקצועיות ובקרה על בעלי התפקידים. היא משקפת מעבר הדרגתי לגישה מודרנית יותר בהליכי חדלות פירעון, המדגישה את התקינה והאיכות של בעלי התפקידים.