ת"צ 8733-04-20

תקציר

השופט פירט את הנימוקים לדחיית בקשת המתנגדים לפסול את השופט היושב בדין מלדון בתיק מסוים. ההחלטה התקבלה על סמך הוראות סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט, המתמקד בנסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. השופט הדגיש כי מבחן הפסילה הוא מבחן אובייקטיבי, ותחושת החלקיות האישית של בעל דין אינה עילה מספקת. פסילת שופט, טען השופט, היא צעד חמור בעל השלכות על מערכת המשפט ויש לנקוט בו רק כאשר קיים חשש ממשי למשוא פנים. במקרה זה, התנהלותו של השופט הייתה ראויה, וטענות המתנגדים בדבר יחס מזלזל ואפליה לא נתמכו ונשללו בפרוטוקול הדיון. השופטת ציינה גם את הימנעותם מהגשת תגובה לבקשה, למרות שהונחתה לעשות כן. במקום זאת, התמקדו המתנגדים בטיעוני סף, שהשופט מצא אותם חסרי שחר. השופט הגיע למסקנה כי אין עילה לפסילה ודחה את הבקשה, מה שאפשר לשופט להמשיך ולפקח על התיק.