ת"פ 520/09

תקציר

הנאשם, שהיה כמעט בן 18 בעת מתן פסק הדין והיה כבן 16 בעת ביצוע העבירה, דקר את המתלונן בבטנו בסכין, פצע אותו קשה וחייב את כריתת הטחול. המעשה, שבית המשפט ראה בו חמור ביותר, הצדיק תגובה עונשית. אמנם מיעוטו של הנאשם הוא גורם משמעותי בקביעת העונש, אך הוא אינו השיקול היחיד. בית המשפט הכיר בתפקידם של קטינים בעבירות אלימות ובצורך להיאבק במגמה המדאיגה של אלימות גוברת בקרב בני נוער, לעתים קרובות באמצעות סכינים. השופט הדגיש את הצורך בתגובה חריפה למעשים כאלה, במטרה להרתיע אחרים ולהעביר מסר שהחברה מגנה התנהגות כזו. עם זאת, לגילו הצעיר של הנאשם ניתן משקל ראוי, וכתוצאה מכך נגזר עליו עונש מתון יותר מזה שניתן היה להטיל אחרת. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסך 10,000 ₪ למתלונן. פסק הדין נועד לאזן בין גמול, הרתעה ושיקום, תוך שיקוף חומרת העבירה ונסיבות מיעוטו של הנאשם.