בג"צ 78/03

תקציר

פסק הדין מקבל את עתירת האם להעביר את ענייני בנה הקטין מבית הדין הרבני הגדול לבית המשפט לענייני משפחה. ההתדיינות הממושכת בין בני הזוג בנוגע לגירושין כללה הליך מורכב וצעדים קשים שננקטו נגד האב כדי לחייבו לתת גט. במסגרת הסדר הגירושין הסכימו בני הזוג להסמיך הרכב מיוחד של בית הדין הרבני הגדול לדון בסוגיות משפטיות הנוגעות לילדם. עם זאת, האם טענה כי הסכמתה ניתנה בתנאי שההרכב ישמור על הרכב מסוים, שהשתנה מאוחר יותר עקב פרישתם של שני שופטים. בית המשפט דחה את טענתה, אך רוב שופטי בית המשפט העליון פסקו לטובתה. הם הסכימו כי ההסכמה להעברת הסמכות אינה צריכה להיות מותנית בקיומו של הרכב מסוים, אלא ראו עילה אחרת לקבלת העתירה. פסק הדין מעורר ספקות לגבי חוקיותו של הסכם המקנה לבית הדין הרבני סמכות תוך ויתור על זכות ערעור, וקובע כי הקטין, שלא היה צד להסכם, אינו יכול להיות כבול בו. במקום זאת, הקטין יכול לעמוד על זכותו להכרעה בענייניו בבית המשפט לענייני משפחה באמצעות האפוטרופוס שלו. יתר על כן, מהנסיבות עולה כי הסכמת בני הזוג להעניק סמכות לבית הדין הרבני התמקדה בסיוע לגירושין, ולא בייצוג האינטרס העצמאי של הקטין. השופט טירקל התנגד והציע למנות תחילה אפוטרופוס לדין עבור הקטין שייתן את חוות דעתו בנושא לפני הכרעה בעתירה.