ב"ש 6915/06

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה בו הואשם המערער בפציעה בנסיבות מחמירות ובאיומים על שכן ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. האירוע התרחש בעת שהשכן הוציא את חפציו של המערער מבניין. על פי הנטען, המערער דקר את השכן פעמיים באמצעות מברג באורך 30 ס"מ ונמלט מהמקום כאשר שוטר ניסה להתערב. האישום השני עסק באיומים על שכן אחר וגרימת נזק בזדון על רקע סכסוך. בית משפט השלום מצא די ראיות למעצרו של המערער עד תום ההליכים, בנימוק של מסוכנותו, חומרת המעשים שבוצעו ועברו הפלילי העשיר בעבירות אלימות קודמות. בערעור נטען כי הערכאה הנמוכה יותר לא שקלה כראוי ראיות נגדיות וסתירות בנרטיב התביעה, דבר שהחליש את התיק. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, ומצא את ראיות התביעה חזקות ונתמכות על ידי מספר עדים. עוד צוין, כי גרסתו של המערער לאירועים נעדרת אמינות ותמיכה חיצונית. אשר לשאלת הראיות המשפטיות, מצא בית המשפט כי חזקת המסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי מצדיקה את מעצרו של המערער. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה, שבוצעה בנשק קר, ואת עברו של המערער באלימות ובאיומים כלפי מספר אנשים, דבר המצביע על נטייה לאלימות שאינה אירוע חד פעמי. בית המשפט הדגיש את היעדרן של נסיבות חריגות המצדיקות חלופת מעצר, כגון גיל צעיר, עבר פלילי נקי או ראיות חלשות. תחת זאת, המערער היה כבן 40 בעל עבר פלילי עשיר ומכביד, לרבות עבירות אלימות, והיו ראיות לכאורה להמשך התנהגות מאיימת. בית המשפט הגיע למסקנה כי הסכנה הנשקפת מהמערער אינה מוגבלת למקום מסוים או לאדם מסוים, אלא היא חלק אינהרנטי מאישיותו. סיכון זה, בשילוב עם השימוש שלו באלכוהול, הפכו את מעצר הבית לאמצעי לא מספק. לפיכך, נדחה הערעור, וההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים התקבלה.