עמ"נ 33291-02-12

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת משרד החינוך שלא לחדש רישיון לשלושה גני ילדים בשל ליקויים מתמשכים וחוזרים ונשנים לאורך מספר שנים. ליקויים אלה כללו היעדרות חוזרת ונשנית של מורים מוסמכים, אי תשלום למורים, מחסור בציוד בסיסי והפרות של דרישות בטיחות ומבניות. החלטת המשרד התבססה על ראיות מנהליות מוצקות שנאספו באמצעות ביקורות, ולגני הילדים ניתנו התראות מרובות וניתן להם די זמן לתקן את המצב. פסק הדין מאשר את החלטת המשרד ומדגיש כי בסמכותו ובמומחיותו של המשרד לאשר או לשלול רישיונות למוסדות חינוך. בית המשפט הכיר בזכותם של הורים לחנך את ילדיהם כראות עיניהם, אך במקרה זה היה על המשרד לוודא כי גני הילדים מספקים רמת חינוך נאותה ועומדים בדרישות החוק. פסק הדין מדגיש את אופיים החמור והמתמשך של הליקויים, ומצביע על כך שהמשרד פעל באופן סביר ולא היה פזיז בהחלטתו. יתר על כן, בית המשפט הכיר במעמדה של הוועדה לקבלת החלטות כדומה לבית משפט לעניינים מנהליים, והעניק להחלטותיה רמה גבוהה של כבוד. טענות המערערים בדבר אפליית המגזר הבדואי וקשיים בהעסקת מורים מוסמכים בדרום הארץ לא נתמכו בראיות. ככלל, פסק הדין דוחה את הערעור, מקבל את החלטת המשרד ומורה למערערים לכסות את הוצאות המשפט של המשרד.