ת"א 53621-05-11

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית שבה תבעו התובעים, איש עסקים בשם חנניה גיבשטיין ושתי חברות בבעלותו, את אחד ממשרדי רואי החשבון המובילים בישראל בגין רשלנות בטיפול בענייניהם כלקוחות. התובעים טענו כי משרד רואי החשבון לא עמד במועד האחרון להגשת הודעה לרשויות המס, מה שהביא לכך שהתובעים חויבו במס בשיעור גבוה יותר. ההודעה המדוברת הייתה בקשה לביטול מעמדן של שתי החברות כ"חברות משפחתיות", מה שהיה מאפשר למסות אותן בשיעור נמוך יותר כחברות רגילות. משרד רואי החשבון איחר בהגשת ההודעה, מה שהביא לכך שהחברות נותרו מסווגות כחברות משפחתיות ולכן חויבו במס בשיעור גבוה יותר על דיבידנדים שקיבלו. התובעים ביקשו לקבל בחזרה את תשלומי המס העודפים, בצירוף נזקים נלווים, ממשרד רואי החשבון. בית המשפט פסק לטובת התובעים. נקבע כי משרד רואי החשבון אכן החמיץ את המועד האחרון להגשת ההודעה וכי רשלנות זו גרמה לתובעים נזק כספי. בית המשפט הורה למשרד רואי החשבון לפצות את התובעים בגין תשלומי המס העודפים, שהסתכמו בסך של 3,272,920 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משפטית ממועד התביעה. בנוסף, חויב משרד רואי החשבון לשלם לתובעים הוצאות בסך 200,000 ₪, כולל שכר טרחה ששולם למשרד רואי החשבון ושכר טרחה בגין ערעורי המס. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות משרד רואי החשבון בדבר תקופת ההתיישנות וההשתק השיפוטי. נקבע כי עילת התביעה של התובעים אינה קצובה בזמן, שכן הנזק טרם התגבש בעת הגשת ההודעה המאוחרת. יתר על כן, בית המשפט לא קיבל את טענת ההשתק השיפוטי, שכן משרד רואי החשבון עצמו ייעץ לתובעים בהליכי המס הקודמים ואין לאפשר לו כעת להשתמש בעמדות קודמות שלו כנגד התובעים. לסיכום, קבעה השופטת כי התובעים זכאים לפיצוי ממשרד רואי החשבון בגין הנזקים שנבעו מרשלנותו. הסכום הכולל שנפסק לתובעים כלל את תשלומי המס העודפים, הוצאות, הפרשי הצמדה וריבית.