ב"ש 90319/08

תקציר

גזר הדין עוסק באדם המואשם ברצח אביו, שסבל מניוון שרירים סופני, בשיתוף עם המטפלת של אביו. הראיה העיקרית נגד המבקש הייתה עדותה של המטפלת, אשר הודתה בעבירה והפלילה את המבקש. עם זאת, השופטים מצאו סתירות וחוסר סבירות בדברי המטפלת, והגיעו למסקנה כי הם לא היו ספונטניים אלא תוצאה של שאלות מנחות של חוקרים. כמו כן, לא הוצגה כל ראיה המאשרת כי מותו של אביו של המבקש נגרם כתוצאה מעבירה פלילית. השופטים הדגישו את הקשיים הראייתיים ואת הבעייתיות של התיק, וציינו כי על התביעה היה לדעת שיהיה קשה להוכיח את אשמתו של המבקש מעבר לספק סביר. הם קבעו כי זכויותיו של המבקש לכבוד ולחירות נפגעו וכי רפיון הראיות מצדיק את פיצויו בגין ההוצאות שנגרמו לו במהלך הגנתו. השופט עמירם בנימיני הציע למדינה לשלם למבקש סך של 304,392 שקלים, כולל הוצאות מעצר, הוצאות הגנה ושכר טרחת עורך דין. השופטת שרה דותן והשופט ג'ורג' קרא הסכימו עם התוצאה והצטרפו לנימוקיו של בנימיני.