ע"פ 2074/23

תקציר

הערעור בפני בית המשפט הוא לקבוע האם המערער כשיר לעמוד לדין על האישומים נגדו. המערער טען כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי הוא כשיר. בית המשפט סוקר בהרחבה את שורת חוות הדעת הפסיכיאטריות ועדויות מומחים בנוגע למצבו הנפשי של המערער. מחוות הדעת של המומחים שהעסיק הפסיכיאטר המחוזי עולה כי המערער כשיר לעמוד לדין ואינו חולה נפש, למרות שבדק אותו במשך תקופה ארוכה. מנגד, חוות דעת המומחה שהוגשה על ידי סנגורו של המערער פגשה אותו בקצרה ולא הרשימה את בית המשפט כיסודית או אמינה. בית המשפט מדגיש כי קביעת כשירותו של המערער אינה סוגיה רפואית אלא משפטית, וחוות הדעת הפסיכיאטריות הן רק כלי בידי בית המשפט להגיע להכרעה. בית המשפט מסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי את חוות הדעת והעדויות ומקבל את מסקנתו כי המערער כשיר לעמוד לדין. כמו כן, בית המשפט בוחן את השפעתו של תיקון 137, הנוגע לעבירות המתת חסד, על עניינו של המערער, אך קובע כי אין מדובר בחוק מקל שיחול על מצבו. מעשיו של המערער נחשבים אכזריים במיוחד ומהווים מעשה טרור, שהן נסיבות מחמירות לפי התיקון. לבסוף, מסכימים השופטים פה אחד לדחות את הערעור, ובכך מאשרים את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערער כשיר לעמוד לדין, והשופט י' אלרון מביא מסקנה מרגשת, תוך ציטוט דברי אמה של הקורבן.