בג"צ 3856/11

תקציר

פסק הדין דן באפליית נשים בבתי הדין הדתיים ובצורך לכבד את עקרון היסוד ואת הזכות החוקתית לשוויון נשים, במיוחד במוסדות הציבור והמדינה. בית המשפט מדגיש את חשיבות השוויון ואת השפעתה השלילית של האפליה, תוך חתירה למיגור דעות קדומות ולהבטחת יחס שוויוני. המקרה שלפנינו סובב סביב מינוי בוררים בבית דין שרעי לפי סעיף 130 לחוק המשפחה, אשר בית המשפט מפרש כלא תפקיד דתי או תפקיד שיפוטי. בית המשפט מגיע למסקנה כי החריגים בחוק שיווי זכויות האישה אינם חלים במקרה זה, כלומר היה על בית הדין השרעי לפעול על פי הוראות החוק בדבר שוויון מגדרי. מאחר שבית הדין מוצא כי החלטת בית הדין השרעי מנוגדת לחוק שיווי זכויות האישה, הוא מתבטל. פסק הדין סולל את הדרך למינוי בוררות, תוך קידום שוויון ואי אפליה. פסק דין זה מחזק את עקרון השוויון, במיוחד בתחום הרגיש של דת ומדינה, ומדגיש את הצורך של בתי הדין הדתיים לכבד עקרונות יסוד, לרבות שוויון מגדרי, גם אם הדין הדתי מציב אתגרים. בית המשפט מדגיש כי יש לאזן בין אפליה בבתי הדין הדתיים במטרה להשיג שוויון, במיוחד כאשר קיימות אסכולות שונות בתוך הדין הדתי. לבסוף חויב המשיב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.