ע"פ 7303/02

תקציר

בית המשפט העליון אישר את ההחלטה להסגיר לארה"ב שלושה אזרחים ישראלים, אברהם האקש, יצחק כהן ויאיר כהן, כדי לעמוד לדין בגין עבירות הקשורות לסמים, בהן הפצת אקסטזי, החזקה בכוונה להפיץ וקשירת קשר. החלטה זו באה בעקבות קביעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים כי המערערים ניתנים להסגרה על סמך הראיות שסיפקה ארה"ב. ההסגרה היא במסגרת אמנת ההסגרה בין ארה"ב לישראל, המחייבת את המערערים, אם יורשעו, לרצות את עונשם בישראל. בית המשפט בחן את הראיות המספיקות לפי סעיף 9(א) לחוק ההסגרה, ומצא את הראיות – לרבות תצהירו המפורט של קופולה – מפלילות. המערערים טענו נגד חוקתיותו של חוק ההסגרה והטילו ספק בספיקות ובקבילות הראיות והתצהירים. בית המשפט מצא כי התצהירים ניתנו בתנאי עדות שקר, ולכן קבילים, וכי גרסתו של קופולה נתמכה במעקב משטרתי ובראיות אחרות שנאספו. חשש נוסף שהועלה היה בנוגע להתחייבותה של ארה"ב להחזיר את המערערים לישראל למאסר, שנפתרה על סמך הסגרות והבטחות דומות קודמות של הרשויות האמריקאיות. למרות פערים כגון כמות הסמים או מועדי העסקאות, בית המשפט הגיע למסקנה שיש עילה מספקת להסגרה. בנוסף, נקבע כי התיקון לחוק ההסגרה הישראלי הוא חוקתי, המאפשר הסגרה בהתקיים תנאים מתאימים, תוך הדגשת שיתוף הפעולה הבינלאומי למאבק בפשיעה. החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לפעול להסגרה על פני העמדה לדין מקומי נחשבה סבירה, ותאמה את המטרה לאפשר העמדה לדין בתחום השיפוט שבו בוצעו העבירות. ממלא מקום השופטים טירקל ולוי הסכימו עם החלטתו של השופט מצא, מה שהוביל לדחיית הערעור ב-7 בספטמבר 2003.