ע"א 2144/02

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך ארוך שנים בין שלושה אחים על ירושת עיזבון אביהם, שכלל כסף, ניירות ערך, נדל"ן ומניות. נקודת המחלוקת העיקרית היא דירה הרשומה על שם שלושת האחים אך מאוכלסת באופן בלעדי על ידי האח הבכור, נתן. האחים הקטנים, רות ואהוד, טענו כי נתן ניהל את האחוזה באופן כושל וניצל את נכסיה לצרכיו. ההתדיינות המשפטית שנמשכה שנים הביאה למינוי בורר, שהחלטותיו אותגרו שוב ושוב והובילו בסופו של דבר לפירוק השותפות. המקרה שלפנינו סובב באופן ספציפי סביב הבעלות המשותפת בדירה. בית משפט השלום פסק לטובת דרישתם של רות ואהוד לפרק את השותפות בדירה והורה לנתן לשלם להם דמי שימוש הולמים, שכן הדירה הייתה בבעלותו הבלעדית. נתן ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורו. בית המשפט אישר את קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה רות ואהוד לא הסכימו לחזקתו הבלעדית של נתן בדירה ולכן החזקתו אינה מוגנת. כמו כן, בית המשפט הסכים עם החלטת בית משפט השלום לקבוע דמי שימוש ודחה את תביעותיו של נתן להחזר השקעות והוצאות הקשורות לדירה. נוכח מערכת היחסים העכורה בין האחים וחוסר התקווה לפתרון ידידותי, פסק בית המשפט גם כי על נתן לשלם לאחיו שכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל.