ת"א 380/98

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1998, הגיש תביעה נגד הנתבעים לפיצויים. בית המשפט מינה מומחה שאישר את נכותו הצמיתה של התובע ופסק הדין קבע את כושר ההשתכרות הלקוי של התובע. השופט חישב את הפסדי ההשתכרות והניכויים העתידיים, לרבות תשלומים שקיבל התובע ממבטחים. התובע ערער וטען כי פסק הדין אינו מביא בחשבון ניכויים פוטנציאליים מקצבת הפנסיה שלו. בית המשפט העליון הציע לברר את הנושא באמצעות בית המשפט המחוזי. התברר כי המבטחים דרשו מהנתבעים פיצוי בגין הסכומים ששולמו לתובע והגיעו לפשרה. עם זאת, תקנות המבטחים אפשרו ניכויים מהפנסיה של התובע אם הכנסתו עלתה על סף מסוים. מאחר שהכנסותיו הצפויות של התובע, כפי שנקבעו בפסק הדין, היו נמוכות מרף זה, לא סביר שהניכוי הפוטנציאלי מהפנסיה שלו יתממש. יתר על כן, בית המשפט קבע כי גם אם המבטחים היו מנכים סכומים כלשהם, בקשת התובעת להשבה הייתה מוקדמת מדי ומוגזמת. השופטת הדגישה כי יש להתחשב במשולש היחסים בין הנפגע, המזיק ונותן הטובה, ולבצע ניכויים כדי למנוע כפל פיצוי. לפיכך, נדחתה בקשת ההשבה של התובעת. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות הקיימות ומבלי להשפיע על פסק הדין הקודם.