בש"א 12369/06

תקציר

המערערת, גזית אחזקות בע"מ, ערערה על שומת מס וטענה כי המשיב, פקיד השומה, לא היה צריך לחלוק על יכולת ההעברה של הפסד שנצבר בשנת 1994 ועל השימוש בו בשנות המס שלאחר מכן. ההפסד המדובר נבע מהחזקותיה של המערערת בניירות ערך הנסחרים בבורסה ונקבע לפי חוק מס הכנסה (התאמות עקב אינפלציה). המערערת טענה, כי מאחר שהשומה משנת 1994 הייתה סופית וסגורה, אין המשיב יכול לערער על ההפסד או על העברתו לשנים עתידיות, ועל כן יש לקבל את הערעור על הסף. עם זאת, המשיב טען כי יש לבחון את העברת ההפסד לשנים הבאות באותן שנים עצמן ולא בשנת 1994. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב בקובעו כי יש לבחון את היכולת להעביר את ההפסד בשנה בה הועבר, מה גם שבחירתה של המערערת שלא להחיל את הדין הרלוונטי בשנת 1995 משמעה שההפסד לא היה מתרחש בשנת 1994. זאת ועוד, שיקול דעתו של המשיב באשר ליכולת ההעברה של ההפסד הופעל לראשונה בשנת הערעור 1995, מה שהופך אותה לשנה פתוחה ומייתר את טענת ההתיישנות לחסרת תוקף. בית המשפט הדגיש כי המשיבה לא חלקה על קיומו של ההפסד אלא על מנגנון העברתו והשימוש בו, אותו ניתן לבחון בשנות המס הרלוונטיות. משכך, נדחתה הבקשה, ובקשת המערער למתן פסק דין מקוצר נדחתה. עניין ההוצאות הושאר להכרעה סופית לגופו של הערעור.