סע"ש 24531-12-19

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת כשנתיים, תבעה פיצויים בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים, פיצויי הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין במהלך מחלה, פיצויים בגין עוגמת נפש, דמי מחלה, דמי הבראה ופיצוי בגין הפרשות קצרות לפנסיה ולקרן השתלמות. בתוך כך, הנתבעת תבעה מנגד הוצאות בגין שימוש חריג של התובע ברכב החברה, הוצאות בגין העסקת קבלן משנה, השבת רכיב הפיצוי ופיצוי בגין עוגמת נפש, כולם נובעים ממצג שווא לכאורה של התובע לגבי מצבו הרפואי בעת שהיה בחופשת מחלה. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. בית המשפט קבע כי התובע הוכיח די הצורך את תביעתו בגין עבודה בשעות נוספות ופסק לו פיצוי בסך 145,369 ₪. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת להשלים את פיצויי הפיטורים של התובעת בסך 11,094 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משפטית החל מיום 1.10.2019. לתובע נפסקו פיצויים בסך 17,000 ₪ לאחר הודעה מוקדמת ו-30,000 ₪ בגין פיטורים ללא שימוע במהלך מחלתו. בנוסף, פסק בית הדין לתובע פיצויים בסך 40,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב אופן פיטוריו המשפיל. כמו כן נפסקו לתובע 322 ₪ בגין הפרשי הבראה. בית המשפט דחה את טענות התובעת לדמי מחלה ולפיצויים בגין הפרשות קצרות לפנסיה ולקרן השתלמות, וקבע כי לא הוכחו דיים. באשר לתביעתו שכנגד של הנתבע, דחה בית המשפט את כל הסעיפים. נמצא כי התובע לא עבר עבירת משמעת חמורה ואכן היה חולה, כפי שמעידים תעודות חופשת מחלה בלתי מוסתרות. לפיכך, לא ניתן היה לראות בימי המחלה של התובע היעדרות, ולא ניתן היה להטיל עליו אחריות להוצאות הנתבעת. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בתוך 30 יום ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.