ק"ג 48254-04-19

תקציר

פסק הדין מתאר מחלוקת בין קופת גמל תובעת לבין מעסיק נתבע בנוגע להפרשות שלא שולמו לביטוח פנסיוני של עובד. בית המשפט מקבל את תביעת התובע ופוסק לטובת קופת הגמל. על פי פסק הדין, המעסיק מחויב לשלם הפרשות לפנסיה של העובד החל מהיום הראשון להעסקתו. המעסיק לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי ההפרשות נדרשו רק ממועד מאוחר יותר. בנוסף, טענת המעסיק כי שכרו הקבוע של העובד עמד על 13,500 ₪ לא נתמכה במסמכים או הודעות כלשהם לעובד, וסותרת רישומים אחרים המצביעים על שכר גבוה יותר. בית הדין מחשב את סך ההפרשות החייבות, בהתחשב בשכרו בפועל של העובד, ל-72,407 שקל. לאחר ניכוי הסכום הבלתי שנוי במחלוקת בסך 26,654 ₪ שהועבר על ידי הנתבעת, יתרת חובות המעסיק הינה 45,753 ₪. בית המשפט דוחה גם את תביעת הנתבעת לניכוי של 19,126 ₪ מסכום זה, שכן היא כללה תשלומים בגין זכויות שלא ניתן לחלוק עליהן, כגון פיצויי פיטורים ודמי הבראה. כמו כן, לא הוכח כי שולם תשלום של 10,000 ₪ ישירות לעובד עבור פיצויי פיטורים. הנתבע חויב לשלם לתובע יתרת סכום זה, בצירוף חוב ריבית בסך 1,364 ₪ לתקופה קודמת, והוצאות נוספות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. פסק דין זה ניתן לערעור בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.