תפ"ע 63843-04-21

תקציר

בית המשפט מצא כי עדותה של המתלוננת, בעלת יכולות מופחתות, הייתה עקבית ומשכנעת, ונתמכה בראיות חיצוניות, לרבות תגובתה הספונטנית להשלכת הבגדים שלבשה ביום האירוע. השופטת קיבלה את דבריה בנוגע למעשים המגונים שביצע בה הנאשם, ותיארה את גרסתה ככנה ואת ההבחנה בינה בין אירועים שהיא בטוחה בהם לבין אירועים שהיא לא. עם זאת, בשל אי בהירות מסוימת בדבריה, השופטת לא יכלה להסיק מעבר לכל ספק כי המתלוננת הצביעה בבירור על חוסר עניין בהתייחסויות המיניות החוזרות ונשנות של הנאשם, ולכן זוכה הנאשם מאשמת הטרדה מינית. עדותו של הנאשם, לעומת זאת, לא הייתה משכנעת, הכילה סתירות והכחשות, והסבריו להתנהלותו לא היו אמינים. לפיכך הרשיע השופט את הנאשם במעשה מגונה, והדגיש כי איש מכירות שנגע בלקוחה קטינה והעיר לה הערות מיניות בלתי הולמות אינו מקובל. גזר דין זה, שניתן ביום 9.12.2021, משקף את שקילתו המדוקדקת של בית המשפט את חומר הראיות ואת נטייתו להאמין לקורבן תוך בחינה מדוקדקת של עדות הנאשם, מה שהוביל בסופו של דבר להרשעה באשמת מעשה מגונה.