ה"פ 3491-04-08

תקציר

פסק הדין המשלים הנדון נסוב סביב ראיות נוספות שהוצגו ביחס לפסק דין קודם שניתן ביום 23.2.2010, בנוגע לסכסוך חוזי בין סוכנויות נסיעות למספר חברות תעופה בינלאומיות, ביניהן בריטיש איירווייז, לופטהנזה, סוויס אינטרנשיונל איירליינס ויונייטד איירליינס. המחלוקת הראשונית נסובה סביב החלטת חברות התעופה לבטל את עמלת הבסיס המשולמת לסוכני הנסיעות עבור מכירת כרטיסים, כאשר סוכנויות הנסיעות טענו כי הדבר מהווה הפרה של תנאי ההסכם שלהן עם יאט"א, תאגיד קנדי המאפשר הסכמים בין חברות התעופה החברות בו לסוכני נסיעות. פסק הדין פסק לטובת חברות התעופה, וקבע כי החוזה מאפשר למי מהצדדים לסיים את ההסכם בהתראה סבירה וכי ביטול ההסכם אינו מהווה חוסר תום לב. בעקבות פסק דין זה, סוכנויות הנסיעות הגישו ראיות נוספות שבית המשפט התיר, כולל מזכר מוועידת יאט"א ממנו השתמע לכאורה כי חברות תעופה בודדות אינן יכולות לבטל או לתקן את הסכם סוכנות הנוסעים (PSAA) שנחתם בין יאט"א לסוכני הנסיעות. המבקשים טענו כי ראיות אלה מלמדות כי ביטול העמלה ששולמה לסוכנים על ידי בריטיש איירווייס אינו תקף ומהווה חוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות לא שינו את פסק הדין הקודם. פסק הדין הבהיר כי בעוד שחברות תעופה בודדות אינן יכולות לשנות את תנאי ה-PSAA, הן יכולות לסיים את החוזים האישיים שלהן עם סוכני נסיעות, וזו אכן הייתה ההשפעה של הודעת הביטול של בריטיש איירווייז. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי בחוזה צוין במפורש כי ניתן לבטלו על ידי כל אחד מהצדדים וכי הפחתת העמלה לאפס אינה סיום אמיתי. נטל ההוכחה הוטל על המבקשים להוכיח חוסר תום לב מצד בריטיש איירווייז, אך לא עלה בידם להביא ראיות מספיקות. לפיכך, פסק הדין המקורי עמד בעינו, וסוכנויות הנסיעות נדרשו לכסות את הוצאותיה הנוספות של בריטיש איירווייז, בסך 20,000 ₪. פסק דין משלים זה אישר מחדש את פסק הדין הקודם, וקבע כי פעולותיה של בריטיש איירווייס היו במסגרת תנאי החוזה שלה עם סוכנויות הנסיעות ולא הוכיחו כל חוסר תום לב.