ע"פ 2680/08

תקציר

בית המשפט אינו מוצא סיבה לחלוק על קביעתו של בית משפט קמא כי מבנה שהוצא נגדו צו הריסה מינהלי נבנה על שרידי מבנה שנהרס קודם לכן. ערכאת הערעור לא תתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא אלא אם נפלה טעות מהותית, שאינה המקרה דנן. בית המשפט מסכים עם פרשנותו של בית משפט קמא למונח "שינויים פנימיים" בחוק התכנון והבניה ומוצא כי עבודות הבנייה האחרונות אינן נכנסות להגדרה זו. עדותו ותצלומיו של מפקח הבנייה תומכים בקביעתו של בית משפט קמא כי המבנה לא הושלם או אוכלס בעת הוצאת צו ההריסה, ולכן הצו הוצא כדין כדי למנוע עובדה מוגמרת. אשר להיקפו של צו ההריסה, מסכים בית המשפט עם פרשנותו של בית משפט קמא לסעיף 238א לחוק התכנון והבניה, שאינו מחייב בחינה של מועד תחילת הבנייה, וקובע כי הצו חל על הבניין כולו. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערת בדבר מידע שגוי, היעדר ידיעה אישית בתצהיר מתכנן המחוז, ואי קיום לכאורה של חובת ההיוועצות עם נציג שר המשפטים. ההתייעצות עם האחרון הייתה כדין והתנהלה כראוי, ואין דרישה להתייעצות כפולה. בית המשפט מוסיף וקובע כי אין צורך שהמשיב יתייעץ עם היועץ המשפטי של עיריית ירושלים בעת הוצאת צו הריסה מנהלי. גם הבקשה לעיכוב ביצוע הצו נדחית, שכן אין נסיבות חריגות המצדיקות זאת והיתר הבנייה אינו מיידי. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. את צו ההריסה המנהלי יש לבצע בתוך 30 יום מה-4 באוגוסט 2009.