ע"פ 2157/92

תקציר

נראה כי הכרעת הדין היא תשובה לערעור על הרשעה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. המערער, שהודה ככל הנראה בעובדות המפורטות בכתב האישום, טען כי היה שיכור ולכן התכוון לגרום נזק אינו תנאי להרשעה. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי טענת השכרות אינה נתמכת בעובדות. כתב האישום עצמו מאשר כי המערער אכן היה שיכור בעת ביצוע מעשה החבלה באישה, ובהתבסס על העובדות שהוצגו, מצא בית המשפט כי התקיימו כל היסודות הדרושים להרשעה לפי סעיף 329. בא כוח המערערת, עו"ד מר לנדשטיין, ביקש מבית המשפט לשקול הצהרות נוספות ותצהיר שהוגש מטעם אשתו ובנו של המערער, אשר התקבלו על ידי בית הדין. מתוך הכרה בצורך בחקירה נוספת, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר משירות המבחן בתוך 45 יום, אשר יכלול פרטים על נישואיו של המערער ויחסיו הנוכחיים עם אשתו, הערכת ההגנה הניתנת לאישה והמלצת השירות. בית הדין יתכנס שוב בפני אותו הרכב שופטים לאחר הגשת הדו"ח, והמזכירות התבקשה לקבוע את הדיון בהקדם עם זמינות הדו"ח.