ת"פ 20502-02-19

תקציר

פסק הדין דן בחילוט כספים לפי סעיף 297(א)(2) לחוק העונשין, ביחס להסדר טיעון שבו מעורבת חברת רכבת והסכמתה לחילוט "כסף בערך". חלקו הראשון של הדיון מתמקד בפקודת הסמים ובחוק איסור הלבנת הון, המתווים את החריגים לחילוט במקרים בהם התובע יכול להוכיח את רכישת הזכות בנכס בתום לב, או כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מניעת חילוט. בית המשפט העליון פירש חריגים אלה בצמצום, ופסקי דין קודמים הכירו רק בשני סוגים עיקריים של שיקולים למניעת חילוט: שיקולים הנוגעים לצמצום הפגיעה החברתית ושיקולים פרטניים. בקשותיהם של עורכי הדין וינברג ווגדן וא' חוצבים, הטוענים לזכויות בכספים שחולטו נדונות תחת הנחיות אלה. בית המשפט מגיע למסקנה כי לאף אחד מהמבקשים אין זכות קניינית או מעין קניינית בכספים. גם אם כן, לא הציגו המבקשים טעמים מיוחדים, מעבר לנזק הברור שנגרם מהחילוט, המצדיקים את מניעת החילוט. תרומתם המשמעותית של עורכי הדין לתיק וזכותם לשכר טרחה מוכרת, אך בית המשפט מדגיש כי מדובר בעניין של תחרות בין נושים, וסעד המבקשים מצוי בהליכים אזרחיים נגד החברה. לפיכך, שתי הבקשות נדחות, וניתן צו חילוט על מלוא הסכום המוסכם.