רע"א 29002-03-11

תקציר

ההחלטה מתייחסת לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט. המקרה המקורי היה תביעה כספית בגין ליקויי בנייה, כאשר המבקש ביקש להגדיל את הסכום הנתבע. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים לתקן את תביעתם, ועתה מבקש המבקש לערער על החלטה זו. עם זאת, בקשת רשות הערעור הוגשה יומיים לאחר המועד האחרון. על המבקש מוטל הנטל להוכיח סיבה מיוחדת לעיכוב זה. בעוד הם טענו כי השיהוי נגרם מנסיבות חריגות, קרי עזיבתם הפתאומית של שני עורכי דין את המשרד, בית המשפט לא השתכנע כי נסיבות אלה אינן בשליטת המבקש. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סיכויי ההצלחה של הערעור אינם גבוהים, שכן המבקש היה בעל חוות דעת על הנזקים הנטענים במשך שלוש שנים לפני שביקש לתקן את תביעתו ולא הציע הצדקה אמיתית לשיהוי. בסופו של דבר, פסק בית המשפט נגד המבקשים, ודחה את בקשתם להארכה. נוכח השיהוי הקצר והעדר הדיון, חויב המבקש בהוצאות המשיבים, בסך של 1,500 ₪.