בר"ע 1364/04

תקציר

בהכרעה משפטית מורכבת התייחס בית המשפט לשני תיקים נפרדים שעניינם תביעות אבהות ומזונות, שניהם סבוכים בשל השיקולים המשפטיים העבריים סביב מעמדו של ילד כ"ממזר", המהווה חשש משמעותי על פי הדין העברי. המקרה הראשון עסק באם שהגישה תביעות לפיהן גבר שאינו בעלה לשעבר הוא אבי ילדה, וביקשה הן מזונות והן הכרה באבהות. בית משפט קמא קבע תחילה כי יש לערוך בדיקה גנטית, נוכח היעדר קשר רגשי או הורי בין הילד לבין כל אב לכאורה. באופן דומה, במקרה השני, אם הגישה תביעת אבהות ומזונות נגד גבר שלטענתה הוא אבי ילדתה, שנולד בעת שהייתה נשואה למישהו אחר. גם הפעם הורה בית משפט קמא על ביצוע בדיקות גנטיות, תוך הדגשת זכותו של הילד לדעת את מקורו הביולוגי. עם זאת, שתי ההחלטות נתקלו בערעורים של היועץ המשפטי לממשלה ואחרים שטענו כי ביצוע בדיקות כאלה עלול להוביל לתיוג ילד כ"ממזר", מעמד חמור במשפט העברי, שעלולות להיות לו השלכות חברתיות ודתיות. ערכאת הערעור מתחה ביקורת על הסתמכותן של הערכאות הנמוכות על עקרונות רחבים ללא ראיות קונקרטיות והדגישה כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הספציפיות, תוך התחשבות הוליסטית בטובת הילד. מדובר באיזון זהיר בין זכותו של הילד לדעת את הורותו לבין כל נזק פוטנציאלי מתיוג כ"ממזר". בית המשפט הדגיש כי האמת המשפטית לא תמיד מתיישבת עם האמת העובדתית בשל יחסי הגומלין המורכבים בין גורמים חברתיים, משפטיים ודתיים. בסופו של דבר, הערעורים התקבלו, והתיקים הוחזרו לבתי המשפט קמא להערכה מפורטת יותר המבוססת על הקווים המנחים הפרוצדורליים והנורמטיביים שהותוו, תוך הדגשה כי החלטות צריכות להיות מבוססות נתונים ומותאמות אישית, תוך התחשבות בכל ההשפעות האפשריות על הילד ועל הצדדים המעורבים.