ע"פ 41708-07-12

תקציר

לאחר בחינת הטיעונים והוראות החוק, התקבל הערעור, ופסק הדין קבע עונש מתוקן על כניסה לישראל שלא כדין. על פי חוק העונשין, סעיף 40ג, העונש ההולם נקבע על בסיס עקרון ההלימות, בהתחשב בפגיעה החברתית, במדיניות הענישה הנוכחית ובפרטי העבירה לפי סעיף 40ט. בית המשפט ציין כי טווח הענישה על כניסה לישראל שלא כדין, ללא עבירות נוספות, צריך להיות בין 30 יום ל-6 חודשי מאסר. הסתמכותו של בית משפט קמא על מקרה תקדימי, שלא התייחס ישירות לעונש בגין עבירה ספציפית זו, נמצאה כשגויה. נסיבות אישיות, כגון קשרי משפחה ומאבקים כלכליים של העבריין, נלקחו בחשבון, מה שמרמז על כך שהמצב דומה לזה של אחרים שנכנסו לישראל בשל מצוקה כלכלית. עם זאת, עברו הפלילי של המשיב, שכלל הרשעות מרובות באותה עבירה ובעבירות נלוות, גרם לכך שהעונש צריך להתקרב לגבול העליון של הטווח. למרות טענות על חוסר עקביות לכאורה בגזר הדין, בית המשפט הגיע למסקנה שלא הייתה אפליה. משכך, הוטל על המערער עונש מאסר של ארבעה חודשים, החל ממועד מעצרו, המשקף את חומרתן של עבירות חוזרות ונשנות.