עת"מ 1320/03

תקציר

המקרה סובב סביב שלושה תלמידים שדרשו להתקבל למוסד חינוכי פרטי, תלמוד תורה ביתר עילית, שאינו מוסד רשמי או מוכר. בית הספר מנוהל על ידי עמותה בשם "דרך פקודותיך" וממומן חלקית על ידי משרד החינוך. התלמידים נרשמו תחילה לבית ספר אחר, אך כניסתם למוסד האמור סורבה בשל מה שההנהלה תפסה כהבדלי אמונה ושליטה בשפה. המוסד טען כי שפת אמם של התלמידים צריכה להיות יידיש וכי הוריהם משתייכים ל"כת" בעלת אמונות דתיות שונות. הורי התלמידים טענו כי דרישות המוסד מפלות וערערו על שלילת הקבלה. על משרד החינוך, כמשיב מס' 2, הוטלה החובה לפקח על יישומם של חוקי השוויון ואי האפליה, אך הוא לא אכף אותם בפועל. בית המשפט הכיר בחשיבותו של החינוך הקהילתי, אך הדגיש כי עליו לעמוד בחוקי השוויון ואי האפליה. נפסק כי פיקוח המשרד על מוסדות פרטיים, לרבות מוסדות פטורים, הוא הכרחי וצריך להבטיח קבלת סטודנטים ללא אפליה. פסק הדין חייב את משרד החינוך לקבוע כללים ברורים לקבלת תלמידים למוסדות אלה, ולהבטיח מנגנון מבוקר למניעת אפליה. במקרה זה, בית המשפט מצא את הפיקוח לקוי ודחה את העתירה בשל הפרעה של ההורים לבדיקת התאמת ילדיהם. עם זאת, היא הורתה למשרד ליישם צעדי פיקוח, לרבות הצגת תנאי קבלה ברורים להורים, לקראת שנת הלימודים החדשה.