ע"א 4682/92

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון דחה את בקשת המשיבים לבטל את פסק הדין שניתן נגדם בערעור. הבקשה הוגשה על בסיס ראיות חדשות שהתגלו, אך בית המשפט קבע כי יש להפנות בקשה כזו לבית המשפט המחוזי – אותו בית משפט שפסק במקור בתיק. פסק הדין הנדון הורה למשיבים להשיב את מניותיה של חברה בע"מ לעיזבונו של עזרא משה שעיה, או לפצות את עזבונו כספית, שכן המניות נגנבו ממנו לכאורה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על ההנחה כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לא הסכים ולא קיבל כספים כלשהם מהעסקאות שבמחלוקת הנוגעות למניותיו של עזרא, שכן לא היה רישום לכך בתיקי האפוטרופוס. עם זאת, לאחר מתן פסק הדין, מצא האפוטרופוס ראיות חדשות – תיק נוסף – ובו מסמכים שהראו כי האפוטרופוס אכן מכר את המניות המדוברות. ראיה זו הייתה חדשה ללא עוררין, ולא ניתן היה לגלותה בשקידה סבירה לפני הכרעת הדין. למרות שראיות אלה עשויות להצדיק את ביטול פסק הדין, בית המשפט העליון קבע כי אין לו את האמצעים הפרוצדורליים לערוך את הבירור הנדרש. עוד ציין בית המשפט כי ככלל, בקשה למשפט חוזר אזרחי צריכה להיות מוגשת כתביעה חדשה, ולא כבקשה במסגרת התיק המקורי, ויש להפנות אותה לבית המשפט שדן בתיק במקור. לפיכך, הונחו המשיבים 5 עד 7 להגיש את בקשתם לביטול פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי, והתעודדו לעשות כן בהקדם נוכח גילם המתקדם ובריאותם הרופפת של חלק מהצדדים המעורבים.